היום כשציירתי הרגשתי פתאום איך הלב שלי מצייר. זה די ברור בעצם, גם ברפואה הסינית נחשבות הידיים כשלוחות של הלב. והבחנתי איך כשמחשבות מתרוצצות לי בראש התנועות שלי אחרות והתוצאה ... זה לא הציור שלי באמת. ימימה אמרה ״להבין כל פעולה הנעשית ממך ותוצאותיה״. וזה כל כך מדוייק כשהמחשבה נקיה והלב שקט, אז העשיה שלנו מדוייקת לנו והתוצאות בהתאם. יש שם חום ממש והכרה לקיום האישי. והמחשבות? גם הן נהיות אז מדייקות, צופות נכונה ונושאות הבנות חשובות. על ציור ועל החיים.
צפיה נכונה מאפשרת מבט הכרתי עמוק פנימה שם מתאפשרת הבנה זכה של החלקים כפי שמצטיירים בי. יש את משמעות המילה באותיות השחורות ומתוכה מתבהרת המשמעות הנסתרת הנותרת להשלמה הנבנית במרווח במרחב הנשימה.
וזה ההיביסקוס שהצטייר לי מרחף בשמי התכלת או צף על מים זכים מה שרק תרצו…
